סרטי אימה כסוג של תרפיה
האם סרטי וסיפורי אימה הם חלון אל תוך הנפש שלנו? ברור, כל הסיפורים הם כאלו: מספקים הצצה אל תוך נבכי נפשו של הכותב. האם סיפורי אימה מגיעים יותר לעומק? אם אתם שואלים אותי - כן.
משחר ההיסטוריה, סיפורים מרתקים אותנו. מהישיבה סביב המדורה, עד המצאת התיאטרון, ספרים, סרטים, סדרות, או אפילו ברמה היומיומית, במפגשים חברתיים וריכולים שלא נדע.
אבל סיפורי וסרטי אימה מגיעים לרובד עמוק יותר. למה זה? אם מישהו מכם היה פעם באיזשהו סוג של טיפול פסיכולוגי, השאיפה היא להגיע לפחד הראשוני שמניע את הבעייתיות הספציפית בחיים. כשמגיעים לשם, מבינים למה הוא שם ומשחררים אותו.
וזה בדיוק מה שסיפורי אימה עושים. מגיעים אל אותו הפחד הראשוני. נגיד הספר/סרט "מגרש השדים" הוא לא באמת גירוש שדים אלא על אשמה אימהית והחרדה מלאבד ילד, חס וחלילה. הסרט "סמייל" הוא לא באמת על קללה הרודפת אחר אנשים אלא על איך ניתן לשחרר טראומות ואשמות מהחיים, אם בכלל. שלא לדבר על כך שאצל המון סיפורי וסרטי אימה, החטא הקדמון הוא הפקרות מינית, ומי ש-'חוטא' בו מוצא את מותו, כמו שדיברו על כך בסרט "צעקה" ואז הפכו את הקונבנציה הזאת על ראשה.
במילים אחרות, העולם של סיפורי וסרטי אימה הוא מרתק מאין כמותו, בין אם מבחינת חקירה מעמיקה של התת מודע האנושי, בין אם לגבי ההשראות לסיפורים והסרטים ובין אם על הצצות אל מאחורי הקלעים של אותן היצירות והסיפורים מסמרי השיער שלהן.
על כל אלו אני מדבר בהרצאות שלי באופן שירתק גם כאלו שבחיים לא צפו בפריים אחד מתוך איזשהו סרט אימה.

סוגי הרצאות:

נשים וילדים קודם! גברים אחורה!
למה בעצם הרוב הכמעט מוחלט של הגיבורים של סרטי אימה הן גיבורות ו/או ילדים? איפה הגברים בסיפור הזה?
אז בניגוד מוחלט לדעות הרווחות על שובניזם בהוליווד, דווקא בסרטי אימה אנחנו נראה את ההיפך הגמור, את כדי כך שנוצר לזה מושג: הנערה האחרונה (The Final Girl), כלומר העלמה שנשארת אחרונה להביס את הנבל.
איך זה קרה? האם זה בגלל שיוצרי אימה הם יותר פמיניסטיים? או שדווקא מדובר בשובניזם סמוי לשמו? ובאילו סרטים דווקא כן יש גיבורים גברים?
על כל זאת ועוד בהרצאת 'הנערה האחרונה'.
ידעתם שאפשר ללמוד המון על מדינה על פי סרטי האימה שלה?
זיגמונד פרויד תבע את המונח 'תת מודע' ואילו קארל יונג גרס שיש גם תת מודע קולקטיבי, כלומר מנטאליות התנהגותית ומחשבתית המשותפת לקבוצה גדולה של אנשים.
במקרה או שלא במקרה, התת מודע הקולקטיבי משתקף בקולנוע ובמיוחד בסרטי אימה, פנטזיה ומדע בדיוני.
באילו תקופות הקולנוע האמריקאי היה יותר שמרני ובאילו יותר מתירני? איך קולנוע האימה הגרמני של שנות ה-30 חזה את עליית הנאצים? למה במלחמת העולמות מ-1953 החייזרים נוחתים מהשמיים, אבל בגרסה מ-2005 הם בוקעים מהאדמה, ואיך זה קשור לטרוריזם?
בהרצאה הזאת אני מראה איך סרטי אימה בתקופות שונות מראים לא רק את הפחדים של היוצר אלא את הפחדים של כולנו כעם.
איך להיות מולטי מיליונר בהוליווד? לא פשוט, בטח לא מהיום למחר. אבל יש דרך סודית שידועה רק לכולם - לצלם סרט אימה בכלום תקציב ולהתפלל שהוא יצליח לצבור מספיק הייפ בשביל להיות פרנצ'ייז.
הנה כמה דוגמאות: האלווין (מייקל מאיירס), יום שישי ה-13 (ג'ייסון וורהיז), פרויקט המשכפה מבלייר, פעילות על טבעית וטריפייר.
בהרצאה הזאת אדבר על סרטים שכאלו ואיך הם נהיו להצלחה פנומנלית שהפכה את היוצרים שלהם למולטי מיליונרים. בנוסף, נדבר על אולפנים וחברות הפקה שהייעוד שלהם היה מאז ומתמיד להפיק סרטי אימה זולים בשביל להרוויח יפה.
ז*ון קטלני 7
האם סקס הורג? על פי יותר מדי סרטי אימה - כן. בין אם במודע או לא במודע, המון תסריטאים ובמאים התייחסו אל סקס, גם אם לא באופן מובהק, כאל חטא מופקר שדינו מוות.
האם באמת הוליווד כל כך שמרנית? האם אותם יוצרים רוצים בסתר ליבם לנקום באלו המתנהגים ככה? ואיך זה קשור אל אל מעמד חברתי בית ספרי?
בהרצאה הזאת אנחנו נידרש אל הנושא של סקס כחטא בסרטי אימה, למה הוא בעצם ככה, האם זה נמשך עד ימי אנו ואיפה זה ההיפך הגמור, יחד עם ליווי של דוגמאות מסרטים וסדרות אימה.
אז מה הקטע שלי עם סרטי אימה?



